לצאת מהמראה ולהיכנס לתוך יישותי מביטה ישירות לתוך תוכי דרך עין הנפש מקשיבה לרחשיי - הם אינם מחשבות הם תחושות ורגשות מוחשיים והחוש הקולט...

דקות ראשונות של בוקר מוקדשות להודיה, לסינכרון הכלי וגופיו, להרמת התדר. מדהים לגלות את ההודיה מתרחשת באחת, כאילו די רק להזכיר לטובה את...

יש מסעות שהולכים אחורה לתחילת הזמן, שנכנסים פנימה לתחילת הזהות. וזה מן מסע כזה. "בני, תראה! סוס מושך כרכרה!" התלהבות ילדית, נוסטלגית,...

ילדה. יושבת על העץ לא מחכה שאמא תקרא לה הביתה כאן בגבוהים היא ענקית היא עצומה היא כל יכולה היא יודעת ומרגישה את גודלה היא חוגגת אותו עם...

מפגש עם אהבה ללא תנאי פתח בפניי לראשונה את האפשרות להיות כנה לחלוטין לגבי מה שעובר בי. חשבתי שזה זה הדבר המפחיד ביותר שיכול להיות - פשוט...

את בוכה עתה מקופלת בין ברכייך, רוצה שוב להיעלם. כמה קשה עבדת כל חייך לשמר אותה, ההרמוניה, כמה מחירים שילמת תמורתה. ועכשיו את מרגישה...

שליטה היא שליטה, גם אם את מחזיקה אותה כלפיד להאיר את החשכה. אך החשכה לא ניתנת לתצפית כשמאירים עליה. אלא היא המצע לראייה כולה. היא ההיכל...

גדולה שלי, הנה עברו השנים, ולמדנו במהלכן להתמהמה ולהשתהות, למדנו סבלנות ולמדנו וויתור ואורך רוח ופרספקטיבה של זמן, למדנו לשים את...

קטנה שאת, את לא יודעת, אך החיוך הער הזה שלך עתיד להתחלף בתסכול של ילדה לא שייכת, בדאון של ילדה הנכנסת בשערי הנשיות, בכעס של נערה מתבגרת,...

טנטרום של 35 שנה. ילדה קטנה בתוכי כועסת, שותקת, בועטת, שותקת, שורפת, שותקת... וממשיכה וממשיכה להסתחרר בין קצוות הזעם והריצוי. ממשיכה...

נטישה, קל מאוד לראות אותה, את לבד ומישהו שהיה כבר איננו. הבלו פרינט שלו עוד מרצד באוויר, אבל היעדרו מורגש כמו בפאסיב אגרסיב, כמו הכאב של...

קריאה לדיוק עוברת כמו גל על אוקיינוס חלקיקי חיי, לולאות לולאות נמתחות ונמעכות ועולות ויורדות, חתיכות שלי נושרות וחתיכות נעלמות וחתיכות...

קמה בבוקר, עוד לפני שאני שומעת את עצמי, אני כבר שומעת אותי דרך השיקופון הקטן שלי בן הארבע. משפט ראשון שלו הבוקר, עוד במיטה: "היא לא רוצה...

ניצבת בפני החלטה שתשפיע על כל חיי, על משפחתי, על הדרך בה נהיה יום יום. ההישרדות דוחקת בי לבחור בה. וממולה הדיוק דוחק בי לבחור בו. מחול של...

שיעמום אופף מספר דקות 'מתות'. פירצה קוראת לגנב. והנה משתחל ונכנס לו מוח שמאל, מיד מוציא קונגו ומתחיל לטחון לגרוס לפצפץ את מה שהיה לפני...

אנחנו ילדים מרצים. ישבתי עם חבורת מורות בסמינר, ומדברות על עולמותינו הפנימיים, ניכר - רובנו ילדות מרצות. פרפקציוניסטיות. והתלמידים בכיתה,...

חסר לי. משהו נורא נורא חסר לי ומשהו שממלא אותו נורא נעדר. הפרטים לא ניתנים לחשיפה. אבל איך אפשר לדבר על משהו בלי לחשוף אותו? הנה כל...

פותחת תריס, בבוקר, בביתי החדש, הידית נשברת. הבית חדש לי אך לא לעצמו, הוא כבר בן חמישים שנה. אבל אני עם ידית שבורה ביד, ובור של אשמה נפער...

פרולוג מסעי מתחיל ברגע הזה. תמיד כך היה ותמיד כך יהיה. שום דבר כבר לא יכול להרדים אותי, להשכיח ממני את מה שכבר עורתי אליו - את עובדת...