מסעותיי עם ילדתי - גוף הרגש במסע השמאני

טנטרום של 35 שנה. ילדה קטנה בתוכי כועסת, שותקת, בועטת, שותקת, שורפת, שותקת... וממשיכה וממשיכה להסתחרר בין קצוות הזעם והריצוי.

ממשיכה לדרוש אהבה וממשיכה להתאכזב וממשיכה לצפות וממשיכה להתאכזב ומפחדת להרוס וממשיכה לרצות ומפסיקה לדרוש וממשיכה להתאכזב וממשיכה לרצות וממשיכה להתאכזב. והנה היא כלואה במעגל האכזבה האילמת.

אין לה קול, לא כי אין לה עוצמות, אלא כי אין לה אוזניים לשמוע את עצמה. אין לה מגע, לא כי אין לה שותפות אלא כי אין לה ידיים ללטף את עצמה. אין לה אינטימיות, לא כי היא לבד אלא כי היא מנותקת מעצמה.

חיבור.

אישה נכנסת ליער, היא מוכנה לפגוש בעצמה. מאחוריה ילדה משתוללת ומעליה בחלל אישה לבנת שמלה פוסעת בשקט וברוך. תחת עץ האקליפטוס הענק היא מתיישבת, ובדממה היא מבקשת - הראי לי אותי. והנה - אשת התבונה שלה והילדה הפנימית שלה, יושבות ממולה תחת העץ.

"עשית שליחותך נאמנה", אומרת אשת התבונה לילדה, "התמדת ולא וויתרת עד שקולך לבסוף נשמע". היא מחבקת אותה, והילדה צוחקת בשמחה ובחיוניות. היא שוכחת וסולחת מהר. "אני רוצה שתשמעי לכאביי ורצונותיי" אומרת הילדה לאם. "אני רוצה שתזיני את עצמך מתוכך" אומרת אשת התבונה לאם. "אבל איך אוכל לתת לשתיכן את מבוקשכן?" שואלת האם.

"אני היא ששלחה אותה" אומרת אשת התבונה, "כדי שתלמדי לשמוע את עצמך. ועתה, הביני, היי אימה ושמעי את כאביה ורצונותיה. הכילי אותה, על כל חלקיה והזיני את עצמך הזנה פנימית מלאה. אנחנו שלושתנו - אחת. אמת לנו - אחת. קולנו - אחד. דרכנו - אחת".

אמא יוצאת מהיער וילדה אוחזת בידה, מאחוריהן פוסעת על הקרקע אשת התבונה. ברחמה של האם ניצתת תשוקה לחיים והיא כבר לעולם לא תשכח את זה שעתה למדה - להכיל את עצמה.

רוצות.ים לצאת למסע עם הילד.ה הפנימי.ת ? מוזמנים ליצור עמי קשר 054-7612787 או להיכנס לאתר שלי לקרוא עוד על תהליך ההר-פה-יה ולהתנסות במדיטציית הרפיה מיטיבה https://romiovnat.wixsite.com/harpaya