לצאת מהמראה ולהיכנס לתוך יישותי
מביטה ישירות לתוך תוכי דרך עין הנפש
מקשיבה לרחשיי - הם אינם מחשבות הם תחושות ורגשות מוחשיים
והחוש הקולט להם הוא תשומת הלב
הלב לא כאיבר
הלב כנקודת מבט
תשומת הלב אינה של הדעת היא אינה של השכל המברר, המחפש תשובה הנאחז
היא של התדר - השרוי בתוך דממה וקולו גל שקט וברור המתנגן בצלילות אינסוף
אני עומדת בלב ישותי וצוללת פנימה, לעומק שאין לו סוף או גבולות ואין חשש לטבוע בו-
אכן, הוא סוג של מים מים עליונים ואף אני בתוכו, מים
הנה אני בבית, עומדת שם וקוראת כמו טראזן, כמו לוויתנית בלב אוקייאנוס
!אני
!אני
ודופקת עם היד על החזה ורוקעת בסנפיר על פני הים
!אני
ומרגישה אותי קיימת מרגישה את כמיהותיי- שעוצמתי החבויה תתפוצץ בתוך חזי
שישותי העצומה תפרוץ את גבולות הקטנות וחוסר האונים
להבעיר את המדורה שבתוכי
שהאש תדליק ברק בעיניים
שהשמחה תצית חיוך על שפתיים
שהתשוקה תצבע ורוד בלחיים
שהלב יצא ממקומו מהתרגשות
שגינת ליבי תפרח באלפי פרחים צבעוניים ואלפי ריחות מאלפי גוונים של מתוק ועז ועמוק יפוצו באוויר סביבי
אני!
רוצה להיות אני במלואי
רוצה לחיות מתוכי
רוצה להיות מקור ולא העתק
להכתיב את הטון ולא רק הד
להתרחב להתברך להשתבח להתקדש
להיות מעין של ערך נובע אהבה כשלעצמה